ירושלמי- וראו כל עמי הארץ

אנו בעיצומה של מערכה גדולה, ואנו מתפללים, בכלל ישועת כל ישראל, לשלומם של הלוחמים, השבויים והנעדרים, לרפואתם של הפצועים ולתנחומם של האבלים, וכמובן לקידוש שם שמים שיופיע ויאיר את העולם, בגדולת עם ה' בארצו ונחלתו. 

הפסוק הנ"ל מוזכר בשני התלמודים. 

בתלמוד הבבלי מובאת כמה פעמים הברייתא, על דברי הכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" - "ותניא ר"א הגדול אומר: אלו תפלין שבראש". כאשר עמי הארץ רואים את התפילין בראש הישראלי, הם יראים ממנו.

מפורסם בשם בעל התניא והגר"א הדיוק "אלו תפילין שבראש", ולא "שעל הראש". התפילין שייכים לקדושה שנמצאת בתוך האדם. התפילין שבראש, מגלים את אותה קדושה פנימית לעין כל, ועמי הארץ יראים מפני נושאיה.

בבבלי אומרים שהיראה של עמי הארץ מעם ישראל, היא כאשר הם רואים את התפילין שבראש. ברייתא זו, המוזכרת בבבלי כמה פעמים, בהקשרים רבים, לא מובאת בירושלמי.

בירושלמי (ברכות דף לח) מביאים בו מתפרש הפסוק הנ"ל בלי הזכרת התפילין:

"רבי אבון על קומי מלכותא (רבי אבון נכנס לפני המלך), כי נפיק הפך קדל (כשיצא, הפנה עורף אל המלך), אתון בעיון מיקטלוניה וחמון תרין זיקוקין דנור נפקין מקדליה (באו ורצו להרגו, וראו שני זיקוקי אש יוצאים מערפו), - לקיים מה שנאמר 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך'."

הפסוק הזה מתפרש בירושלמי על ראיית האדם הישראלי עצמו, לאו דווקא מפני התפילין שעליו. 

בארץ ישראל הקדושה יכולה להופיע בחיים עצמם, ולא רק דרך התפילין.

יתן ה' ויתקיים בנו מקרא זה בכל בחינותיו.